הדרכה ומידע על צנתר מרכזי מסוג PICC LINE

פיק ליין זהו צנתר ללא תעלה תת עורית עם פרופיל קטן כמילימטר וחצי אשר מוחדר דרך וריד פריפרי, בדרך כלל בזרוע וקצהו בעליה הימנית של הלב.

ההחדרה של הצנתר מתבצעת במכון לאנגיוגרפיה, הצנתר מוכנס בפעולה סטרילית המתבצעת בהרדמה מקומית או כללית, תחילה מרדימים את שכבת העור באזור הזרוע, בהמשך הרופא מכניס מוליך בעקבותיו מוחדר צינור גמיש – הצנתר, דרך וריד גדול וקצהו מגיע לעליה הימנית של הלב.

מוודאים את מיקום הצנתר ע"י ביצוע שיקוף עם חומר ניגוד, בסיום הפעולה מקבעים את חלקו החיצוני של הצנתר לזרוע בעזרת תפירה ומדבקה המהווה כעוגן והאזור נחבש בחבישה סטרילית ייעודית.

התהליך אינו אמור להימשך זמן רב ולרוב אינו גורם לכאב, יתכן בהמשך כאב קל בזרוע, ניתן לבקש תרופה לשיכוך כאבים במידת הצורך.

לאחר הפעולה, נשארים בהשגחה רפואית וסיעודית במשך כמה שעות.

מטרת הצנתר

הצנתר מספק גישה קלה ונוחה לווריד מרכזי עבור מטופלים המקבלים טיפול כימותרפי, נוזלים, תרופות, דם ומרכיביו במשך תקופה ארוכה, חודשים עד שנים.

הוצאת הצנתר

• בתום הטיפול מתבצעת הוצאתו של הצנתר באמצעות משיכתו בעדינות החוצה, ההליך אינו כואב ונמשך כמה שניות בלבד.
• עם הוצאת הצנתר יש ללחוץ על מקום בפד טבול בווזלין במשך כ-20 דקות.

טיפול ומעקב יומיומי אחר תקינות הצנתר

• לפני כל חיבור של עירוי או תרופה לצנתר, יש לחטא את הפקק בפד טבול באלכוהול במשך 30 שניות.
• לפני כל חיבור לעירוי או תרופה יש לבדוק שחוזר דם בצנתר ולבצע שטיפה עם נוזל שטיפה ייעודי המכיל סליין 0.9%.
• יש לשטוף את הצנתר בנוזל שטיפה ייעודי נוסף המכיל הפרין (תרופה המונעת קרישה) באופן סדיר, לאחר כל שימוש בצנתר ואחת לשבוע כאשר הצנתר לא בשימוש, זאת על מנת לשמור את הצנתר פתוח ולמנוע את חסימתו.
• יש להחליף לפחות אחת לשבוע את הפקקים הייעודיים המחוברים לקצות נתיבי הצנתר כדי להפחית את הסיכון לזיהום מקומי.
• יש להחליף את החבישה במוצא הצנתר בתדירות של אחת ל-48 שעות בחבישת היפודרס או אחת לשבוע במדבקה שקופה, אלא אם התלכלכה, נרטבה או התקלפה ואז החלפת החבישה תבוצע לפני.
• בזמן החיבור לעירוי יש להימנע מניתוקים וחיבורים מיותרים לשמירה על סטריליות ומניעת זיהומים בצנתר.
• טיפול שוטף בצנתר יתבצע אך ורק על ידי הצוות המטפל, אלא אם כן נתנה הדרכה לכך.
• בזמן מקלחת יש לעטוף את אזור כניסת הצנתר בשקית נצמדת על מנת למנוע חדירת מים לאזור כניסת הצנתר.

מקרים המחייבים פנייה דחופה לצוות המטפל או לחדר מיון

• חום גבוה מעל 30 מעלות.
• צמרמורת.
• קוצר נשימה.
• כאב מקומי, אודם, הפרשה ונפיחות באזור הכנסת הצנתר.
• חשד לסתימת הצנתר.
• שליפת הצנתר ממקומו באופן חלקי או מלא.
• קרע בצנתר.

בברכת בריאות שלמה,

שירה מדיקל